טוב, האמת שאני כבר כמעט שלושה חדשים מתכוננת לרשום את הפוסט הזה, אבל נראה שהוא מסרב לצאת.
אני לא לגמרי יודעת מאיפה להתחיל, והאמת גם לא לגמרי יודעת איך הוא יגמר.
החינוך בניו זילנד שונה מאוד מהארץ. זה מתחיל כנראה כבר בבית, אבל זה מתבטא במערכת של בית הספר והגן באופן מאוד מרשים. אנחנו לקראת סוף החופש הגדול הראשון שלנו ונראה שמלבדי יש עוד שלושה ילדים בבית שלשם שינוי ממש מחכים לחזור לבית הספר (וזה לא כי משעמם להם איתי).
ההיכרות הראשונית שלנו עם מערכת החינוך נעשתה עוד בישראל, למה להתכונן ועם מה הילדים ואנחנו נצטרך להתמודד (כאילו שאני יוצאת לקרב). בתור הורים טריים במערכת בתי הספר בישראל, שרק התחילו את סאגת כיתה א' לפני שנה בדיוק, וצללו ישר לתוך הפגנות הסרדינים, והתמודדות עם כיתות של 40 ילדים, מורות מפצלות, ותתי קבוצות של פרפרים סגולים וחיפושיות כחולות האמנו שאין הרבה לאן לרדת מכאן. עדיין אין לי מושג איך עדי ידע לאן להגיע ובאיזה שעה במהלך השנה האחרונה.
חרדה ומלאת ציפייה שאלתי את חבר הסקייפ החביב עליי איך הם חווים את בית הספר הניו זילנדי שלהם. המשפט הראשון שהוא אמר ונחרט לי בראש היה "אין לך מה לדאוג, הילדים כאן ממש נחמדים ויעזרו מאוד לילדים שלך להסתגל". בתור אחת שזוכרת את חוויות הילדות שלה בבית הספר כנראה שציקצקתי לעצמי בלב, אני גם זוכרת שציינתי לעצמי לספר לחברה מהמושב את הבדיחה על כך שעובדים בכיתה באופן עצמאי בקבוצות, כי הוא ציין שבכיתה אחת הבת שלו למדה עם 5 ילדים ובכיתה השניה יש 15 ילדים. אז לכמה קבוצות כבר אפשר לחלק 15... וחשבתי לעצמי שוב בציניות כמה קשים החיים בניו זילנד. היום במרחק סמסטר אחד אני מודה ומתוודה שכל מה שאמר הוא אמת. אמנם בית הספר שלנו עמוס בילדים (עד 30 ילדים בכיתה), אבל זה רחוק מהאידאל ולכן נפתחו במידית השנה (זו שמתחילה בשבוע הבא) עוד כיתות כדי לפזר את העומס. הסיבה לכמות ה"לא סבירה" כהגדרת המנהלת מלווה בהתנצלותה הכנה, היא הגעה של משפחות רבות לישוב וחוסר יכולת לצפות את זה מראש.
חרדה ומלאת ציפייה שאלתי את חבר הסקייפ החביב עליי איך הם חווים את בית הספר הניו זילנדי שלהם. המשפט הראשון שהוא אמר ונחרט לי בראש היה "אין לך מה לדאוג, הילדים כאן ממש נחמדים ויעזרו מאוד לילדים שלך להסתגל". בתור אחת שזוכרת את חוויות הילדות שלה בבית הספר כנראה שציקצקתי לעצמי בלב, אני גם זוכרת שציינתי לעצמי לספר לחברה מהמושב את הבדיחה על כך שעובדים בכיתה באופן עצמאי בקבוצות, כי הוא ציין שבכיתה אחת הבת שלו למדה עם 5 ילדים ובכיתה השניה יש 15 ילדים. אז לכמה קבוצות כבר אפשר לחלק 15... וחשבתי לעצמי שוב בציניות כמה קשים החיים בניו זילנד. היום במרחק סמסטר אחד אני מודה ומתוודה שכל מה שאמר הוא אמת. אמנם בית הספר שלנו עמוס בילדים (עד 30 ילדים בכיתה), אבל זה רחוק מהאידאל ולכן נפתחו במידית השנה (זו שמתחילה בשבוע הבא) עוד כיתות כדי לפזר את העומס. הסיבה לכמות ה"לא סבירה" כהגדרת המנהלת מלווה בהתנצלותה הכנה, היא הגעה של משפחות רבות לישוב וחוסר יכולת לצפות את זה מראש.
כשידענו לאן אנחנו נוסעים והתחלנו לחפש בית כבר ידענו שלא סוגרים חוזה לפני שבודקים את בית הספר של האזור. למען האמת, רבים בוחרים את בית הספר ואז מחפשים בית בסביבה הרצויה. בתי הספר בניו זילנד מדורגים ע"י המדינה לפי רמה סוציו אקונומית של האוכלוסיה ועוד כל מני פרמטרים ומתוייגים באזורים (ZONE) לפי השכונות. אם אתה גר באזור של ביה"ס מקומו של הילד מובטח אוטומטית, בעוד שאם אני רוצה בית ספר באזור אחר אני צריכה להגיש בקשה ויש מצב שלא ניתן יהיה להירשם, כאמור - לפי היכולת להכיל תלמידים נוספים.
לשמחתי ולהקלתי, כשמצאנו את הבית ב-Oakura גילינו שיש בישוב בית ספר מקומי, והוא מדורג Decile 10, שזה הדירוג הגבוה ביותר.
מתאים בול.
מתאים בול.
מערכת החינוך בניו זילנד מחולקת לשלושה שלבים עליהם תוכלו לקרוא באתר משרד החינוך אבל בגדול מערכת הגנים היא עד גיל 5, בגיל הזה הילדים עוברים לבית הספר. למעשה לא מחכים לתחילת שנת לימודים, אלא כל ילד משתלב בבית הספר כשהוא מגיע לגיל המתאים. הכיתה הזו היא כמו כיתת גן בבית הספר. הרבה מאוד משחקים ופעילויות כמו בגן, אבל בתוך הסביבה של הלימודים, ומפגשים עם ילדי השנה הראשונה שכבר יותר ותיקים בבית הספר. בית הספר מתחלק בד"כ ליסודי ועל-יסודי ומרבית התלמידים מסיימים 13 שנות לימוד חובה (מגיל 6 עד 16), אולם יש כאלה שממשיכים ללימודים עד גיל 19. מרבית התלמידים מסיימים לימודיהם סביב גיל 17.
השנה מתחילה ב1 לפברואר ונמשכת עד אמצע דצמבר, והיא מחולקת לסמסטרים רבעוניים שבינהם חופשות בנות כשבועיים.
השנה מתחילה ב1 לפברואר ונמשכת עד אמצע דצמבר, והיא מחולקת לסמסטרים רבעוניים שבינהם חופשות בנות כשבועיים.
אנחנו הגענו לניו זילנד בדיוק לתחילתה של חופשת הסמסטר האחרונה בשנת הלימודים. בזכות הויזה שלנו הילדים קיבלו ויזת סטודנט, ויכלנו לרשום אותם לבית הספר כך שהשתלבו לסמסטר האחרון. את הרישום עשינו לשמחתנו בתכתובות מייל מהירות ויעילות עם מנהלת בית הספר, ואף הותרנו בידיה את הבחירה היכן לשבץ את הילדים במערכת.
עוד בטרם התחילה שנת הלימודים קבעה איתנו מיס הפוורת' ביקור וסיור במתחם בית הספר כדי שהילדים ואנחנו נתרשם מהמקום ונשמע ממנה מעט על בית הספר ועל המורות שלהם. למדנו באותו ביקור באיזה כיתות ישובצו אור (Year 1) ועדי (Year 3) ונפגשנו עם החברים הראשונים שלנו - משפחת רונג-הנסן הדנים, שבדיוק כמונו הגיעו עם שלושת ילדהם להכיר את בית הספר, ובדיוק כמעט כמונו אמא שלהם רופאת משפחה, והם הגיעו ממש כמונו בדיוק באותו השבוע לOakura ובדיוק כמוני - ההורה שנשאר בבית תיכנן את הבילויים בלי הילדים (הם בחרו לגור פה בגלל הגלישה). בשיחה ביננו בזמן שהקופיפים בדקו את המתקנים של גני השעשועים בבית הספר כבר קבענו להיפגש, ומאז אנחנו חווים יחד הרבה חוויות כאן.
עוד בטרם התחילה שנת הלימודים קבעה איתנו מיס הפוורת' ביקור וסיור במתחם בית הספר כדי שהילדים ואנחנו נתרשם מהמקום ונשמע ממנה מעט על בית הספר ועל המורות שלהם. למדנו באותו ביקור באיזה כיתות ישובצו אור (Year 1) ועדי (Year 3) ונפגשנו עם החברים הראשונים שלנו - משפחת רונג-הנסן הדנים, שבדיוק כמונו הגיעו עם שלושת ילדהם להכיר את בית הספר, ובדיוק כמעט כמונו אמא שלהם רופאת משפחה, והם הגיעו ממש כמונו בדיוק באותו השבוע לOakura ובדיוק כמוני - ההורה שנשאר בבית תיכנן את הבילויים בלי הילדים (הם בחרו לגור פה בגלל הגלישה). בשיחה ביננו בזמן שהקופיפים בדקו את המתקנים של גני השעשועים בבית הספר כבר קבענו להיפגש, ומאז אנחנו חווים יחד הרבה חוויות כאן.
גן השעשועים לבני 8 ומעלה במתחם בית הספר
|
בית הספר חולש על מתחם ענק שכולל מלבד כיתות וספריה ציבורית צמודה משמשמת את התלמידים, גם בריכה בה לומדים בכל יום במהלך עונת הקיץ שחיה, מגרש רוגבי / כדורגל / קריקט / /אתלטיקה, מגרשי טניס, מגרש כדורסל, אולם התעמלות, שני גני שעשועים שהמתקנים בהם מותאימים לפי גילאי הילדים, גינה שתוכננה ע"י התלמידים ועוד פינות חמד קסומות. לאחרונה התחלנו גם לטייל עם הילדים למגרש המשחקים של בית הספר (כדי לגוון בגני המשחקים) וגילינו שיש חניה לאפנים וחניה נוספת שמותאמת לקורקינטים. עדי נסע לבית הספר כמה פעמים עם אפנים, וכמובן, לא נועלים אותן בחניה, והן עדיין מחכות לו כשהוא חוזר...
ביום הראשון של הסמסטר
התייצבנו כולנו מוכנים להתחיל את משימת ההשתלבות במקום החדש שלנו. גל וזיו התלוו אל אור בכיתה א' ואני הצטרפתי לעדי. היה מאוד מרגש ומפתיע. המורה נכנסה לכיתה בשקט כך שבקושי שמים לב, הילדים בינתיים נשכבו כולם על השטיח עם ספר או מחברת וקישקשו קצת אחד עם השניה. השיעור התחיל כשהיא ביקשה מכולם לקחת לוחות מחיקים אישיים ולכתוב שלושה או חמישה משפטים על החופש שלהם, אחר כך הילדים התחלקו לזוגות והקריאו אחד לשני את המשפטים, ואז התקיים דיון האם המידע במשפטים היה מספיק ברור בשביל שהשומע יבין איפה הכותב היה ואיזו חוויה היתה לו. עדי התבקש לכתוב בעברית, ואז היא שמה לב שהוא כותב מצד ימין, דבר מעניין לכל הדעות. סיבה טובה לעצור את השיעור ולהסביר על כך לכיתה. הילדים נדהמו מכך שהוא הולך לדעת שתי שפות, ומאוד התרגשו מהנוכחות שלו.
| עדי מדגמן את התנוחה החביבה עליו בכיתה (למרות שזו הכיתה של אור) |
ביום השני בבוקר גילינו מקהלת בנות עליזה רצה אלינו בדיוק כשניכנסנו לכיתה. חלקן עדיין מלוות באימהות שרצו לברך אותנו. עדי קיבל מכתבים בעברית שהבנות הכינו בבית. הן פשוט החליטו לכתוב לו בעברית מילים שהן הצליחו לתרגם בעזרת הגוגל טרנסלייט. "שלום" "ברוך הבא" "שמי ---" ויום למחרת אף הופתענו יותר כשגילינו שאחת הבנות הכינה פלאפל. עדי לא הסכים לטעום אבל כשהיא שלפה דף שהיה כתוב שהיא הכינה בעצמה פלאפל עדי שינה את דעתו ואמר שיצא ממש טעים.
בכיתה של עדי מורגשת ממש למידת כישורים חברתיים. במהלך הסמסטר המורה שלהם ערכה יום שהוקדש כולו לכתיבת סיפור. כמו סופרים מכובדים רבים העובדים בבתי קפה, הכיתה הפכה באותו יום לבית קפה מאולתר. שוקו נמזג לספלים שכל ילד הביא מהבית, ועוטר במרשמלו ששימח מאוד את הילדון. עדי שעדיין לא שולט באנגלית, באופן שמאפשר לו לחבר משפטים בעצמו, התבקש לכתוב סיפור בעברית, לפי ההנחיות שניתנו בכיתה. בסוף היום גם הוא עמד יחד עם כל התלמידים והקריא את הסיפור שלו. הו אפילו הצליח לשלב כמה מילים שגם הילדים הניו זילנדים זיהו כמו "לגו" ו"מיניונים" וזכה למחיאות כפיים שריגשו אותו מאוד. לקראת סוף הסמסטר הוא גם הוזמן לביקור בכיתה המקבילה כדי להקריא לתלמידים שם סיפור בעברית. הוא קיבל תעודה אישית מהמורה על האומץ לעמוד מולם ועל הבהירות בה קרא את הסיפור שלו, שאף אחד לא הבין...
להקת הבנות בכיתה של עדי תמיד נמצאת בסביבה כדי לעזור להשתלב בכל בוקר מחדש, וברגע שהוא מוצא את החבורה שמשחקת כדורגל בדשא מאחור הוא שוכח שיש קשיים עם השפה. מדי פעם יצא לי להגיע להביא ספר ששכח בבית או משהו בסגנון באמתע היום ובהפסקות מעולם לא ראיתי אותו לבד. בתור אמא חרדתית אני חייבת לומר שהשהות בבית הספר ממש מרגיעה ונותנת תחושה שהכל אפשרי.
אור התחברה עם חבורת הבנות המקסימות בכיתה שלה. משחקת איתן רוב הזמן ללא מילים, ולאט לאט כחלוף השבועות היא מתחילה להבין יותר את הכוונה שלהן בשיחות. לשמחתי חברות מגיעות אלינו הביתה, והיא מוזמנת אליהן. בכיתה המורה קלטה אותה דיי מהר, מה שמקל עלינו ברגעים קצת יותר קשים. השגרה בכיתה שלה קבועה, והלו"ז רשום על הלוח, כך שבכל בוקר אנחנו עוברות עליו ואני מקריאה לה אותו באנגלית ובעברית. זה עוזר לה לתכנן את היום ואת הפעילויות בהן היא לוקחת חלק. בכיתה שלה לומדים נושאים בסיסיים כמו ימי השבוע, עונות ומספרים. קריאה וכתיבה חופשית (לא מלמדים את האותיות אלא מילים ומשפטים), באמצעות חשיבה והעתקה ובהתאמה לציור שכל ילד מצייר במחברת. חשבון נעשה במשחקי חברה, ולאו דווקא בפתירת תרגילים במחברת.
אור התחברה עם חבורת הבנות המקסימות בכיתה שלה. משחקת איתן רוב הזמן ללא מילים, ולאט לאט כחלוף השבועות היא מתחילה להבין יותר את הכוונה שלהן בשיחות. לשמחתי חברות מגיעות אלינו הביתה, והיא מוזמנת אליהן. בכיתה המורה קלטה אותה דיי מהר, מה שמקל עלינו ברגעים קצת יותר קשים. השגרה בכיתה שלה קבועה, והלו"ז רשום על הלוח, כך שבכל בוקר אנחנו עוברות עליו ואני מקריאה לה אותו באנגלית ובעברית. זה עוזר לה לתכנן את היום ואת הפעילויות בהן היא לוקחת חלק. בכיתה שלה לומדים נושאים בסיסיים כמו ימי השבוע, עונות ומספרים. קריאה וכתיבה חופשית (לא מלמדים את האותיות אלא מילים ומשפטים), באמצעות חשיבה והעתקה ובהתאמה לציור שכל ילד מצייר במחברת. חשבון נעשה במשחקי חברה, ולאו דווקא בפתירת תרגילים במחברת.
![]() |
| הפסקה. אור מתחבאת מתחת לכובע - בחצאית הורודה בהפסקות המורות מוציאות חבל קפיצה, או כדורים ולילדים יש מגוון משתנה של פעילויות מעשירות |
אם להיות קצת פולניה,
אז אני שמחה לספר שבית הספר מתחיל בשעה תשע בכל יום, ומסתיים בשלוש אחרי הצהריים. יש שתי הפסקות עיקריות - Tea Time בבוקר וLunch בצהריים. ההפסקות מחילות עם 10 דקות שבהן אסור לילדים לצאת לשחק, אלא הם יושבים יחד או בקבוצות בכיתה או ברחבה וחייבים לאכול. אין לנו מדים בבית הספר, למרות שזה דיי מקובל כאן (זוכרים את החצאיות המשובצות מהסדרה האוסטרלית קרובים קרובים? זה עדיין פופולארי) הפריט היחיד שהילדים קונים בבית הספר בתחילת השנה הוא כובע טמבל בצבע אדום או שחור לבחירתם והם חובשים אותו בכל זמן של פעילות מחוץ לכיתות.
בכיתה של אור המורה גם עוזרת לילדים למרוח קרם הגנה מהשמש לפני שיוצאים החוצה. יש כאן מודעות גבוהה מאוד לעוצמת השמש והנזקים שהיא עשויה לגרום. הילדים מחליפים ספרים בספריה פעם בשבוע, יחד עם המורה שלהם שעוזרת להנחות אותם ליכולות הקריאה שלהם, אבל גם חושפת אותם למקום שבארץ לא ממש יצא לנו להנות ממנו.
במערכת השבועית של הילדים אין שיעורי ספורט, אבל כפי שהבנו עם הזמן, הילדים עושים ספורט כמעט כל שעה. כשהייתי מגיעה עם זיו קצת יותר מוקדם לקראת סוף היום ראיתי לא מעט פעמים מורה שיוצאת עם הכיתה לחצר או למגרש ומשחקת עם הילדים בכדורסל או משחקי מירוץ או חבל. אחרי ששאלנו, הבנו שאמנם אין שיעור ספורט קבוע, אבל המורות אחראיות לשלב את הספורט במערכת היומיומית של התלמידים. יש מורה שמוציאה את הילדים לסיבוב ריצה, ויש מורה שתקדיש שעה למשחק כדורגל.
בכיתה של אור המורה גם עוזרת לילדים למרוח קרם הגנה מהשמש לפני שיוצאים החוצה. יש כאן מודעות גבוהה מאוד לעוצמת השמש והנזקים שהיא עשויה לגרום. הילדים מחליפים ספרים בספריה פעם בשבוע, יחד עם המורה שלהם שעוזרת להנחות אותם ליכולות הקריאה שלהם, אבל גם חושפת אותם למקום שבארץ לא ממש יצא לנו להנות ממנו.
במערכת השבועית של הילדים אין שיעורי ספורט, אבל כפי שהבנו עם הזמן, הילדים עושים ספורט כמעט כל שעה. כשהייתי מגיעה עם זיו קצת יותר מוקדם לקראת סוף היום ראיתי לא מעט פעמים מורה שיוצאת עם הכיתה לחצר או למגרש ומשחקת עם הילדים בכדורסל או משחקי מירוץ או חבל. אחרי ששאלנו, הבנו שאמנם אין שיעור ספורט קבוע, אבל המורות אחראיות לשלב את הספורט במערכת היומיומית של התלמידים. יש מורה שמוציאה את הילדים לסיבוב ריצה, ויש מורה שתקדיש שעה למשחק כדורגל.
פעילות עונתית
למרות שאין ממש שיעורי ספורט בבית הספר, הילדים מקבלים טעימות מתחומי ספורט שונים כדוגמת טניס, קריקט, אתלטיקה ושחיה. החשיפה מלווה בדרך כלל במפגשי לימוד בסיסיים וחוויה "מעשית" ומאפשרת לילדים להבין אם התחום מעניין אותם ואז לשלב אותו גם בחוג אחרי הצהרים. לכל תחום כזה יש עונת פעילות כדי שהילדים לא יצטרכו לבחור אחד על פני השני. לעדי שאוהב מאוד כדורגל לא הצלחנו למצוא חוג כיוון שהמועד של הכדורגל הוא בחורף, בעוד שלקראת הקיץ הוא התנסה בטניס ואתלטיקה. במהלך הקיץ עצמו אנחנו לומדים (כולנו) גלישת גלים והחל מהיום הראשון ללימודים הילדים יקבלו שיעורי שחיה בבריכה של בית הספר
עידוד
לספורט כאמור מוטבע עמוק ביומיום הבית ספרי, וכך גיליתי שכאשר קוראים את שמות התלמידים בכיתה בתחילת היום, אור עונה במילה CAR שהיא לא הבינה את משמעותה, בעוד שחלק מהילדים עונים מילים אחרות. בבירור קצר עם המורה הבנו שהילדים בבית הספר מעודדים להגיע באופניים, קורקינט, סקייטבטרד או ברגל, אפילו חלק מהדרך כחלק מהגישה לבריאות ופעילות גופנית. ילדים שלא מגיעים ברכב (כמונו שנוסעים יחסית מרחוק בישוב) מקבלים נקודה שנצברת לטובת הכיתה. לקראת סוף השנה מקבלת הכיתה הכי פעילה גופנית הכרה מול כלל בית הספר (ובטח גם איזה פרס מעודד). אנחנו החלטנו לקחת חלק פעיל בימי שישי ולצעוד לבית הספר ברגל. הנסיעה החביבה של 5 דקות הפכה לצעידה מאתגרת בעלת שתי גבעות שנמשכת בצירוף שלושה ילדים כחצי שעה, אבל כל עוד מזג האויר איפשר זאת עמדנו בהחלטה בגבורה. באחד הימים אחרי הצהריים התקשרה אליי המורה של אור והציעה שנזיז את הצעידה שלנו ליום חמישי. מסתבר שבבוקר כל מי שהגיע בדרך זו או אחרת על המדרכה קיבל סמיילי על היד, וכשניגש למטבח בבית הספר קיבל פנקייק. זיוי התמוקה קיבלה גם היא סמיילי ופנקייק למרות שהיא עדיין לא בבית הספר. המורה של אור נשמה לרווחה כשראתה אותנו ושמחה שלא תצטרך לנסות למצוא דרך להגניב לה פנקייק אם לא נגיע ברגל...
חברה של עדי שמגיעה עם ההורים מהחווה בה הם גרים מחוץ לישוב לא קיבלה סמיילי ולכן גם לא קיבלה פנקייק. באותו היום היא היתה אמורה להתארח אצלנו אחרי בית הספר ועדי שהיה מאוד מוטרד מהחסך שלה דאג שנכין לה פיצוי בארוחת הצהריים שלנו, וכך כולנו התכבדנו בפנקייקים פעמיים.
חברה של עדי שמגיעה עם ההורים מהחווה בה הם גרים מחוץ לישוב לא קיבלה סמיילי ולכן גם לא קיבלה פנקייק. באותו היום היא היתה אמורה להתארח אצלנו אחרי בית הספר ועדי שהיה מאוד מוטרד מהחסך שלה דאג שנכין לה פיצוי בארוחת הצהריים שלנו, וכך כולנו התכבדנו בפנקייקים פעמיים.
אירועים מיוחדים
כמו ימי ספורט תחרויות שדה ושלל הפתעות קורים בממוצע פעם בשבוע. פעם מטעם בית הספר, פעם מטעם ועד ההורים לעיתים זה ארגון של הבוגרים או של השכבה האמצעית. אם יש תירוץ להתחפש או לעשות שמח, אפשר לסמוך על הניו זילנדים שיהפכו את זה לחגיגה. בשבוע הראשון או השני ללימודים התארגנו על יום שיער מצחיק. מי שהצליחה הכי היתה המורה של עדי שצבעה את כל השיער לכחול והצמידה גלשן וגולש מלגו לקוצים שלה שהפכו לגל בים. על עדי אפשר לסמוך שלא ישתף פעולה, אור לעומת זאת היתה מהממת, על אף החששות שמצחיק זה לאו דווקא יפה...
כמה שבועות לאחר מכן נערך יום ספורט לכל בית הספר שאורגן ע"י השכבה של הבוגרים. הילדים הגיעו מחופשים לפי דמויות שנקבעו מראש וכך אור הגיעה לקבוצה של ההיפים, עדי (בחולצה אקראית מהארון) היה דמות של גיבור על, ואחרים היו חדי קרן או ילדים בפיג'מות.
כל בית הספר ערך תחרויות ספורט שונות ואווירת הפסטיבל הורגשה אצל כל הילדים כשבאתי לאסוף אותם בסוף היום. אור יכולה לנופף לשלום בחוף הים גם היום לאיזו ילדה שאני לא מכירה, ואם אני שואלת מי זו היא ישר תציין שהיא היתה יחד איתה היפית, או רקדנית בוגרת בחוג של אחרי הצהריים.
| האתגר של זיו השנה היה להצליח לטפס על היקר הזה. לפי החיוך אפשר להבין שהיא הצליחה |
כל בית הספר ערך תחרויות ספורט שונות ואווירת הפסטיבל הורגשה אצל כל הילדים כשבאתי לאסוף אותם בסוף היום. אור יכולה לנופף לשלום בחוף הים גם היום לאיזו ילדה שאני לא מכירה, ואם אני שואלת מי זו היא ישר תציין שהיא היתה יחד איתה היפית, או רקדנית בוגרת בחוג של אחרי הצהריים.
Bring Your Own Device
בכיתה של אור יש מחשב ובמרבית הכיתות בבית הספר יש גם איי-פדים שמשמשים את התלמידים ללימוד עצמי או קבוצתי. יש תכנה מקסימה שגם אור וגם עדי משתמשים בה (ממומנת ע"י משרד החינוך) ושאמורה לסייע להם להעלות את רמת האנגלית. בנוסף על כך יש יוזמה של מערכת החינוך הארצית שתלמידים יביאו את הטאבלט הביתי שלהם על מנת שישמש אותם בזמן הלימודים, עם התניה שיהיו עליו חסימות לתכנים שלא מתאימים לגילאים הצעירים. יזמה מעניינת שעוזרת מאוד לעדי בשעות הקשות יותר של היום.
לאור בכיתה יש חברה טובה בשם קאמה שהגיעה מדנמרק (זוכרים את המשפחה ממקודם?) ביחד הן מקבלות שיעורי תיגבור באנגלית מנינקה שהגיעה לניו זילנד לפני חמש שנים מהולנד. נינקה היא אחת האמהות הרגישות והשמחות ביותר שנתקלתי בהן והיא מגיעה לבית הספר באופן התנדבותי לגמרי רק בשביל לעבוד עם אור וקאמה על האנגלית. זו יוזמה נוספת של מנהלת בית הספר ועוד וי קטן שנחרט בלב וגורם לי להרגיש שמבין 300 התלמידים בבית הספר המערכת מצליחה לראות את הילדים הפרטיים שלי באופן כל כך מתחשב. לשמחתי נינקה הפכה חברה טובה והיא מספרת שאור וקאמה מלמדות אחת את השניה גם עברית ודנית ולא רק אנגלית, שהן משנות יחד את תכנית הלימודים של נינקה כדי להצליח להגיד מילים באנגלית שמעניינות אותם ובאופן כללי שהשעות איתן מאוד מבדרות.
איך אומרים חנל'ה בניו זילנדית?
מסתבר שמשחקי ידיים (מהסוג של חנלה אופה קטנה) זה דבר מדבק ביותר, ועל אף שאנחנו היחידים בסביבה שדוברים עברית חלק נכבד מילדי בית הספר מזמזמים בהפסקות את השיר עם עיוות כזה או אחר של המילים, אבל עם הנאה גדולה. מסתבר שעדי ואור לימדו את החברות וזה מתפשט לכל הכיתות. אחת החברות הטובות של עדי נקראת Hannah ואחיה הצעיר הוא אחד מהחברים הטובים של אור, ההתרגשות של שניהם כשסיפרנו לה את מילות השיר היו ממש מבדרות.
למעשה חגיגת כיתה א' של אור נטמעה בתוך כל המתח וההתרגשות של הנחיתה וההגעה למקום חדש, ואני בטוחה שבעוד שבוע נעשה לה סוג של תיקון, כולל תמונות עם תיק בית ספר והתרגשויות של התחלות חדשות. אחרי חודשיים וחצי של לימודים וחופשת קיץ אחת אור עולה כבר לכיתה ב'. עדי לעומת זאת, שסיים כיתה א' לפני פחות מחצי שנה, סיים בינתיים כיתה ג' וברקורד שלו כבר יש שתי חופשות קיץ (אחת בישראל ואחת בניו זילנד), והוא יתחיל כיתה ד'. יש עוד מלא מה לספר, אבל מרוב שהפוסט הזה ארוך, את החוויות שלנו בגן הילדים אשמור לפוסט אחר.
מסתבר שמשחקי ידיים (מהסוג של חנלה אופה קטנה) זה דבר מדבק ביותר, ועל אף שאנחנו היחידים בסביבה שדוברים עברית חלק נכבד מילדי בית הספר מזמזמים בהפסקות את השיר עם עיוות כזה או אחר של המילים, אבל עם הנאה גדולה. מסתבר שעדי ואור לימדו את החברות וזה מתפשט לכל הכיתות. אחת החברות הטובות של עדי נקראת Hannah ואחיה הצעיר הוא אחד מהחברים הטובים של אור, ההתרגשות של שניהם כשסיפרנו לה את מילות השיר היו ממש מבדרות.
למעשה חגיגת כיתה א' של אור נטמעה בתוך כל המתח וההתרגשות של הנחיתה וההגעה למקום חדש, ואני בטוחה שבעוד שבוע נעשה לה סוג של תיקון, כולל תמונות עם תיק בית ספר והתרגשויות של התחלות חדשות. אחרי חודשיים וחצי של לימודים וחופשת קיץ אחת אור עולה כבר לכיתה ב'. עדי לעומת זאת, שסיים כיתה א' לפני פחות מחצי שנה, סיים בינתיים כיתה ג' וברקורד שלו כבר יש שתי חופשות קיץ (אחת בישראל ואחת בניו זילנד), והוא יתחיל כיתה ד'. יש עוד מלא מה לספר, אבל מרוב שהפוסט הזה ארוך, את החוויות שלנו בגן הילדים אשמור לפוסט אחר.

מקנאה!!! נשמע חוויה נפלאה ללמוד שם
השבמחקמקנאה נשמע נפלא ללמוד שם
השבמחקמממ.. טוב, אנחנו באים.
השבמחקיפעת יקירה - כייף לקרוא את מה שאת מתארת. החוויות שאתם עוברים כל כך מוכרות לי ואני מצליחה להזדהות איתן באופן מוחלט. אחת אחת. תהנו לכם מהתקופה הזאת... מהר מאוד הילדים יעברו לדבר אנגלית ותפקידכם יהייה לעמוד על כך שימשיכו וידברו עברית אחרת השפה לאט לאט תישכח...
השבמחקתבלו, תהנו ותנצרו כל רגע. כולי קנאה!!!!
נשיקות והמשך מסע נעים