פוסט בהמשכים, על העונה שהכי חששתי מפניה
יולי 2016 (הימים מתקצרים ואני וגל סיימנו לראות את העונה האחרונה של משחקי הכס ביחד עם כולם)
טוב זה היה מתבקש...
יולי 2016 (הימים מתקצרים ואני וגל סיימנו לראות את העונה האחרונה של משחקי הכס ביחד עם כולם)
טוב זה היה מתבקש...
אפילו בווסטרוז נשלח עורב לבן שמבשר את בוא החורף באופן רשמי. וכאן, הדיון על "איזה חורף יהיה לנו השנה" הוא חלק מהשיחות היומיומיות. ההשוואות והספקולציות שמתחילות בחורף שעבר (שהיה ארוך וקר באופן קיצוני מהחורפים הרגילים), נמשכות בטיב הסתיו הנוכחי (שהיה חם וארוך ויבש לפי השיחות ברחוב, למרות שחודש מאי היה הגשום ביותר בשנים האחרונות). גם הקיץ האחרון היה ממש מושלם (הרבה יותר טוב מהקיץ שקדם לו שהיה גשום, לפחות מרבית ינואר), ובתכל'ס - הפוסט שלי מתחיל עם הקביעה החד משמעית של כל מי שמשוחח איתי, ויש לו וותק ארוך יותר בניו זילנד - הגענו בזמן ממש טוב!
אחד הדברים שחשבתי עליהם המון כשהתכוננו לנסיעה היה הזמן של הנחיתה מבחינת עונות השנה. חשבתי שהאידאל יהיה להגיע לקראת העונה החמה. זמן שאנשים מבלים בחוץ ולא מסתגרים בבית ליד התנור, דבר שעשוי להקשות עלינו להכיר אנשים חדשים. אז נראה לי שבעיקרון זה יצא לנו טוב, שהגענו לאביב. אבל אם להודות על האמת, למרות שבאופן רשמי החורף כאן אנשים לא ממש מסתגרים בבתים.
"קצת גשם עוד לא הרג אף אחד" ו"את לא עשויה מסוכר" הם משפטים שאני שומעת בראש כל הזמן. הילדים שממשיכים להסתובב עם מכנסיים קצרים, ורגליים יחפות לא מצוננים יותר מהרגיל.
האמת שקשה להסביר את זה, אבל החורף פה שונה. אין כאן בוץ כמו בארץ, ז"א אם תצאו לטייל אז כן, אבל בין המדרכה לכביש יש דשא, והוא כנראה סופג את הכל. השמש שמפציעה אחרי כמה שעות של גשם מרוכז, בשילוב עם הרוחות מצליחות לייבש את הכבישים והמדרכות, בקצב שאפילו הראש שלי מסתחרר. ובעיקרון מזג האוויר פה גם הוא על סוג של אדרנלין. כן, אין ברירה אלא להודות שהקלישאה על "ארבע עונות ביום אחד" היא בהחלט מדוייקת.
אז מה עושים בחורף?
יש הרבה מאוד שעות של בית, זריחות מאוחרות (חושך גמור עד שבע לפחות, והזריחה עצמה סביב שבע וחצי) ושקיעות מוקדמות משאירים הרבה זמן בין 4 הקירות. מדי פעם יש גם איזו מערכת מזג אויר שמשלבת קור מאנטרטיקה, אבל אני נהנית כי זה מביא ריח של שלג, ותחושה של עיירת סקי.
הצטיידתי במשחקים חדשים. אין כאן הרבה משחקי קלפים כמו שנפוצים בארץ אבל יש משחקי הגיון וחשיבה כאלה מעץ. הילדים נפגשים עם חברים ולעיתים אני מתגברת על הפינוק החם של התנור (זה שבסלון או תנור האפיה החביב עליי שמשרה בנוסף לחום גם ריחות טובים) ויוצאים קצת למתוח שרירים ולחלץ עצמות בחוץ.
זה מדהים שאפשר לעמוד בחוץ, ולראות את הגשם אבל לא להרגיש אותו. להתחרדן מאיזו קרן שמש, ולראות את העננים שחולפים עם הגשם במרחק כמה מטרים ספורים מאיתנו. לילדים כמובן הגשם לא ממש מפריע, במיוחד אם היעד הוא משחק משותף בחוץ.
האתגר הוא בעיקר למצוא משחקים או פעילויות שמתאימות לשלושת הדרדסים יחד. מסקנות הביניים כוללות (גיל 4-8) משחק זיכרון, משחק קלפים מצויין שנקרא תפוס צורה (Catch a match) וכמה משחקי קופסא נוספים מסוג Truble ומחבואים הישראלי (של קודקוד נדמה לי).
עדי לומד פעם בשבוע שח-מט בבית הספר, וזה הפך להיות סוג של המשחק המועדף עליו עם גל. הוא שמח לשחק גם איתי כמובן (בגלל שהוא כבר מנצח אותי) וכמובן שאני פתאום שוב מבינה למה אני לא מתה על המשחק הזה (שונאת להפסיד). בכל מקרה הטרנד החדש תפס חזק, וגם אור וזיו כבר מתרגלות את סידור החיילים והתנועות של השחקנים השונים.
בביקור האחרון שלנו בספריה, עדי הזמין ספר שח (שני כבר...) כדי ללמוד טכניקות נוספות. בין לבין הוא גם יושב עם גל ולומד מסרטונים במחשב, ומשחק מול איזה תותחית על באיזו אפליקציה שיש לי מה ללמוד ממנה כנראה על תכנון מראש וסבלנות. איזה מזל שאני תמיד יכולה להשתמש במשפט, שהייתי חייבת לסיים את המשחק כדי ללכת להכין ארוחת ערב.
אור וזיו ממשיכות בחוג הריקוד שלהן, ומתכוננות במרץ למבחן השנתי (שכנראה לא נהיה בו בסופו של דבר בגלל הנסיעה המתוכננת לסקי) ואנחנו מתרגלות בבית את הריקודים. זו הזדמנות מעולה בשבילי לקחת חלק בפעילות שלהן, אנחנו שמות את המוזיקה במחשב ועושות את התנועות יחד. חוצמזה התחלנו גם חוג יוגה לילדים וזה כיף ששלושתם יחד באותו החוג. אני מתכננת לנסות לתרגל איתם גם בבית קצת יותר, זה יהיה טוב לכולנו. ופעם בשבוע אנחנו בחוג שחיה.
זה נשמע הרבה, אבל זה מאפשר לנו לעשות דברים יחד במקומות סגורים.
החוגים כאן הם למשך סמסטר (חודשיים וחצי בערך) והעלות שלהם נעה בין 60$ ל-120$ לילד לכל התקופה. ככה שגם אם בתקופה הקרובה אני אוציא יותר כסף, בעוד חודשיים אפשר להחליט שנרשמים לפחות דברים. ובכל מקרה, יש חוגים שלא מתקיימים לאורך כל השנה, כמו כדורגל, כדורסל, אתלטיקה וטניס. החוגים האלה הם עונתיים וילדים בוחרים למה להירשם, והדגש הוא על לימוד בסיסי והנאה מהספורט. בגיל בוגר יותר יש קבוצות שמשחקות לאורך כל השנה ואפשר להתעמק באחד התחומים באופן יותר מקצועי, אבל כרגע הילדים נהנים מחוויית הילדות של משחק עם חברים ולימוד העקרונות של הספורט והחוויה הקבוצתית או האישית שאפשר ללמוד ממנו.
אוגוסט 2016
החורף שאיחר השנה מתחיל לתת את אותותיו עם הרבה יותר שלג על ההר, הרבה גשם אצלנו והתחלת מחשבות על האביב (זה הסימן הכי טוב שהחורף כאן).
השבוע אתר הסקי על הטארנאקי נפתח בחלקו העליון, לגולשים מומחים בלבד, הירידה היא בתנאי אוף פיסט נראה לי. אנחנו סגרנו לנו כמה ימי חופשה (על חשבון לימודים, מי היה מאמין) בעוד שבועיים. וכולנו בהתרגשות!
אתר הסקי הגדול באי הצפוני נמצא באחת משמורת הטבע היפות ביותר - הטונגרירו. לשמחתי האתר נצא במרחק של 4 שעות נסיעה, אז למרות שאני לא אגלוש השנה בשל מצבי המתעגל, אני מקווה שהחוויה של הבנות בפעם הראשונה בסקי תהיה טובה.
רשמים מהסקי - תדמיינו חיוך מרוח מאוזן לאוזן, חזרנו לפני שבוע ולמרות שמאז תפס אותי צינון קשה, החיוך עדיין לא נמחק. היה נ-פ-ל-א!!! אפרט בפוסט נפרד בקרוב.

ראיתי היום שהאביב אמור להיות כבר כאן רשמית החל ממחר (1 לספטמבר), אז במסגרת הברכות לכל מי שחוזר מחר לבתי הספר בישראל, ברכות גם לנו שעברנו את החורף הראשון שלנו בניו זילנד כמו גדולים!
האמת שקשה להסביר את זה, אבל החורף פה שונה. אין כאן בוץ כמו בארץ, ז"א אם תצאו לטייל אז כן, אבל בין המדרכה לכביש יש דשא, והוא כנראה סופג את הכל. השמש שמפציעה אחרי כמה שעות של גשם מרוכז, בשילוב עם הרוחות מצליחות לייבש את הכבישים והמדרכות, בקצב שאפילו הראש שלי מסתחרר. ובעיקרון מזג האוויר פה גם הוא על סוג של אדרנלין. כן, אין ברירה אלא להודות שהקלישאה על "ארבע עונות ביום אחד" היא בהחלט מדוייקת.
אז מה עושים בחורף?
יש הרבה מאוד שעות של בית, זריחות מאוחרות (חושך גמור עד שבע לפחות, והזריחה עצמה סביב שבע וחצי) ושקיעות מוקדמות משאירים הרבה זמן בין 4 הקירות. מדי פעם יש גם איזו מערכת מזג אויר שמשלבת קור מאנטרטיקה, אבל אני נהנית כי זה מביא ריח של שלג, ותחושה של עיירת סקי.
הצטיידתי במשחקים חדשים. אין כאן הרבה משחקי קלפים כמו שנפוצים בארץ אבל יש משחקי הגיון וחשיבה כאלה מעץ. הילדים נפגשים עם חברים ולעיתים אני מתגברת על הפינוק החם של התנור (זה שבסלון או תנור האפיה החביב עליי שמשרה בנוסף לחום גם ריחות טובים) ויוצאים קצת למתוח שרירים ולחלץ עצמות בחוץ.
זה מדהים שאפשר לעמוד בחוץ, ולראות את הגשם אבל לא להרגיש אותו. להתחרדן מאיזו קרן שמש, ולראות את העננים שחולפים עם הגשם במרחק כמה מטרים ספורים מאיתנו. לילדים כמובן הגשם לא ממש מפריע, במיוחד אם היעד הוא משחק משותף בחוץ.
האתגר הוא בעיקר למצוא משחקים או פעילויות שמתאימות לשלושת הדרדסים יחד. מסקנות הביניים כוללות (גיל 4-8) משחק זיכרון, משחק קלפים מצויין שנקרא תפוס צורה (Catch a match) וכמה משחקי קופסא נוספים מסוג Truble ומחבואים הישראלי (של קודקוד נדמה לי).
בביקור האחרון שלנו בספריה, עדי הזמין ספר שח (שני כבר...) כדי ללמוד טכניקות נוספות. בין לבין הוא גם יושב עם גל ולומד מסרטונים במחשב, ומשחק מול איזה תותחית על באיזו אפליקציה שיש לי מה ללמוד ממנה כנראה על תכנון מראש וסבלנות. איזה מזל שאני תמיד יכולה להשתמש במשפט, שהייתי חייבת לסיים את המשחק כדי ללכת להכין ארוחת ערב.
זה נשמע הרבה, אבל זה מאפשר לנו לעשות דברים יחד במקומות סגורים.
החוגים כאן הם למשך סמסטר (חודשיים וחצי בערך) והעלות שלהם נעה בין 60$ ל-120$ לילד לכל התקופה. ככה שגם אם בתקופה הקרובה אני אוציא יותר כסף, בעוד חודשיים אפשר להחליט שנרשמים לפחות דברים. ובכל מקרה, יש חוגים שלא מתקיימים לאורך כל השנה, כמו כדורגל, כדורסל, אתלטיקה וטניס. החוגים האלה הם עונתיים וילדים בוחרים למה להירשם, והדגש הוא על לימוד בסיסי והנאה מהספורט. בגיל בוגר יותר יש קבוצות שמשחקות לאורך כל השנה ואפשר להתעמק באחד התחומים באופן יותר מקצועי, אבל כרגע הילדים נהנים מחוויית הילדות של משחק עם חברים ולימוד העקרונות של הספורט והחוויה הקבוצתית או האישית שאפשר ללמוד ממנו.
אוגוסט 2016
החורף שאיחר השנה מתחיל לתת את אותותיו עם הרבה יותר שלג על ההר, הרבה גשם אצלנו והתחלת מחשבות על האביב (זה הסימן הכי טוב שהחורף כאן).
השבוע אתר הסקי על הטארנאקי נפתח בחלקו העליון, לגולשים מומחים בלבד, הירידה היא בתנאי אוף פיסט נראה לי. אנחנו סגרנו לנו כמה ימי חופשה (על חשבון לימודים, מי היה מאמין) בעוד שבועיים. וכולנו בהתרגשות!
אתר הסקי הגדול באי הצפוני נמצא באחת משמורת הטבע היפות ביותר - הטונגרירו. לשמחתי האתר נצא במרחק של 4 שעות נסיעה, אז למרות שאני לא אגלוש השנה בשל מצבי המתעגל, אני מקווה שהחוויה של הבנות בפעם הראשונה בסקי תהיה טובה.
רשמים מהסקי - תדמיינו חיוך מרוח מאוזן לאוזן, חזרנו לפני שבוע ולמרות שמאז תפס אותי צינון קשה, החיוך עדיין לא נמחק. היה נ-פ-ל-א!!! אפרט בפוסט נפרד בקרוב.
ראיתי היום שהאביב אמור להיות כבר כאן רשמית החל ממחר (1 לספטמבר), אז במסגרת הברכות לכל מי שחוזר מחר לבתי הספר בישראל, ברכות גם לנו שעברנו את החורף הראשון שלנו בניו זילנד כמו גדולים!